אנו מגדירים כלידה בוששת הריון שלמעלה מארבעים ושניים שבועות. הריון של התינוק שנולד במועד הוא כזכור, בין שלושים ושמונה וארבעים ושניים שבועות, ושל הפג הוא למטה משלושים ושמונה שבועות.
לא פעם הדולה מציינת בקורס ההכנה ללידה מפניי היולדות את העובדה שנעשתה ונעשית עבדת מחקר רבה בעניין תחילת הופעת הצירים, אין הרפואה יודעת עדיין מה הסיבה (או הסיבות) הספציפית של לידה בוששת. מבחינה זו אין אנו מבינים מדוע אצל רוב הנשים מופיעים הצירים בין שלושים ושמונה וארבעים ושניים שבועות אחרי ההתעברות, או מדוע נשים מסויימות יולדות שבועות קודם לכן. החשיבות הראשונה במעלה של חקירות אלו נעוצה כמובן במשמעויות הנוסעות מכך בשביל התינוק שבא לעולם לפניי הזמן או אחריי הזמן.
דולה מקצועית מציינת בפניי היולדות שפרט לערנותם הבלתי רגילה אי אפשר להבדיל בין רוב התינוקות שנולדו לאחר המועד לעומת אחיהם שנולדו במועד. מיעוט קטן מבינהם מגלה אמנם סימנים של תת תזונה קלה, מצבם הגופני מעיד באופן ברור, כי איבדו משקל כבר בחיים התוך רחמיים. העור שהיה מרופד לפני כן בשכיבה של שומן רפה ותלוי עתה כפי שהדבר אופייני למבוגרים שעשו דיאטה חריפה, השיער הדקיק האופייני של התינוק שנולד במועד (הלאנוגו) חסר. העור נוטה להיות סדוק ויבש, דמוי קלף, ותוך שעות הוא עלול להתקלף, בייחוד על הידיים ועל כפות הרגליי. הכיסוי השומני של העור שאנו מצפים למצוא אצל התינוק שנולד במועד, נעדר בדרך כלל. הצפרניים ארוכות עד כדי כך שמצריכות גזיזה מיידית. הצפרניים, העור, חבל הטבור, על אלה עלולים לגלות גוון צהוב-ירקרק מטבילה בצואת העובר בתוך נוזל מי השפיר קודם ללידה, דבר אשר מעיד על מצוקת העובר שהיתה עוד ברחם.
בהכנה ללידה הדולה מציינת שלתינוקות אלה עלולות להיות בעיות מסויימות מצד מערכת הנשימה, בקיום רמות נורמליות של סוכר בדם ובתפקוד עצבי, אך בעיות אלו בדרך כלל ניתנות לטיפול.
ההסבר לתת תזונה בלידה בוששת נעוץ כנראה בליקוי תיפקודי של השלייה. כמויות החמצן וחומרי התזונה לחילוף חומרים תקין פוחתות בודאי כאשר תיפקוד השילייה מואט או מופרע. יש לקוות, כי המחקרים הרבים והרפואה המתקדמת כיום בתחומים אלו יפתור רבות מן הבעיות.
